מאז תחילת האנושות, אבנים שמשו בני אדם למטרות שונות.
מגיל צעיר אספתי אבנים.
אבנים שהיו על שפת הים, קיבלו בנוסף לאנרגית האדמה את אנרגית המים.
מים כידוע מסמלים רגשות.
אבנים מצוירות שנאספו מהים יש בהם אנרגית אדמה, מים ואויר(צבע).
אבני בזלת יש בהם אנרגית אדמה ואש. כשהן מצוירות יש בהן אנרגיה של אש אדמה ואויר.
אם נבדוק מהי אבן נמצא כפי שכתוב במילון שאבן במהותה הינה מינרל שמרכיב את קליפת כדור הארץ.
מכאן שהיא חלק אנטגרלי של הכדור הכחול שלנו. חלק קדום ביותר, לפני שהיו יצורים חיים .
משהו בתכונה האבן, שהינה חלק מאמא אדמה וכדור הארץ עליהם אנחנו חיים,שמעניק תחושת בטחון, המשכיות ויציבות.
במיוחד בזמנים של היום,כשמסביבנו תבניות, סדרים, ומבני חברה ומשפחה משתנים ונהרסים- האבן מסמלת את הבסיס , היציבות , את אותו חלק שנשאר לנצח.
מתחילת האנושות אבנים שימשו את האדם בשימושים שונים. אם בכדי ליצור אש, לצוד אוכל,לבנות מחסה,( המערה שהיתה הבית הראשון ) לסימון דרך ומרחק,וכן להגנה וללחימה.
בימי הביניים החכמים והפילוסופים ניסו לחפש את משמעות החיים וחיפשו את "אבן החכמים":
אבן קסומה שמיוחסים לה יכולות להפוך כל מתכת פשוטה לזהב.
"אבן האלכימאים" קראו לה .היא הפכה לסמלברבות השנים כמו הגביע. החיפוש אחריהם הפך לסימלם של המחפשים הרוחניים.
לפי אמונה עתיקה זו ניתן היה גם להפיק ממנה סם חיים שהופך את הצורך אותה לצעיר יותר וחי לנצח.
בנוסף יחסו לה ידע על משמעות החיים- ומי שמחזיק בה- כך האמינו ,הופך חכם יותר.
ביהדות להבדיל היו לאבן שימושים נוספים.
בכדי לציין ביקור בקבר המת, מניחים אבן על מצבתו.
לא פרחים בני חלוף כמנהג דתות אחרות,אלא בן. לפעמים נערמות על מצבות ערמות קטנות של אבנים. סימן לביקורים של אוהבים וקרובים.
וכשמתחילים לבנות בית להבדיל - מניחים את אבן הפינה.
כפי שביהדות האמונה היא שהגוף הוא רק בגד לנשמה הנצחית, כך גם מסמלת זאת האבן שהינה החומר הראשוני והכי נצחי על כדור הארץ את ההמשכיות והנצחיות.
מכאן היא מסמלת את נשמתו של המת שהיא נצחית, ומניחים אותה על מצבתו .
אבן מצוירת עם מנדלה עליה יש בה אנרגיה מיוחדת.
היא מצוירת במצב מדיטטיבי, והצורה יחד עם הצבעים של כל אחת (ואין אחת שדומה לאחותה)יש בהם תדר מסוים.כמו צליל .
כל אדם בוחר את האבן ש"קוראת לו" כמו בפריסת קלפים, כמו בבחירת שם לילד.
אין מקריות.
אדם לא בוחר מתוך מגוון אבנים אבן מסוימת"סתם".
כפי שבקלפי הטארוט לדוגמא, לא בוחרים סתם קלף מסוים.
כל אחד והאבן שלו לזמן מסוים .כל אחד והצבע והצורה שמדברים אליו.
מעבר לערכה האסתטי, יש לאבן המצוירת כך,שימושים אחרים.
היא מיועדת למיקוד, התבוננות,תוך כדי אחיזה בכף היד, לתפילה, להעצמה למיקוד והתחברות לנשמה.
